עם הזעזוע שעבר עם ישראל בהפקרת והריסת חבלים מארץ ישראל, חבלי עזה וצפון השומרון, החל בירור מעמיק בעניינה של ארץ ישראל מתוך כוונה להוציא מעז(ה) מתוק. הדגש העיקרי היה על כלליותה של ארץ ישראל, או במילים אחרות: כל ארץ ישראל לכל עם ישראל.
הפעילויות שנעשו בנושא זה: צעדות מחוץ לתחומי היישובים – מקומות בהם לא צועדים יהודים לצערנו, פריצת צירי תנועה לתנועת יהודים, הקמת גרעיני האחזות של נוער כביטוי לאחיזה בשטח, ובנוסף פעילויות הסברה רחבות בעניינה של ארץ ישראל, ובפרט בדורנו.
מטרת פעולות אלו הייתה להוות קריאת כיוון ציבורית בעניינה של ארץ ישראל.
לאחר מלחמת לבנון השניה בה מצבו הלאומי של עם ישראל הגיע לשפל נוסף הבא לידי ביטוי בכל התחומים במדינה, הגיעה המחשבה שיש צורך וזה הזמן לעלות קומה.
לפני כ20 שנה החלו הגבלות על הבניה ביהודה ושומרון עד מצב של חנק מוחלט בימינו, ויתרה מכך, תוכניות החורבן מתקדמות בקצב.
במקביל, הויכוח הציבורי בעניין זה נעלם מהרמה הלאומית השורשית ועבר לויכוחים צדדיים (ביטחון,נזק אישי וכו), בעוד המחלישים אינם מתחמקים מהשאלה (שטחים כבושים) ואילו נושאי דגל ההתיישבות אינם משמיעים את קולם.
לכן שמנו למטרה לרענן את אותה רוח חלוצית אמיתית העוסקת ברעיון הגדול ולקרוא לחידוש תנופת ההתיישבות על ידי העלאת גרעיני התיישבות בגאון וברוב עם מתוך מטרה לעורר את הדיון הציבורי סביב הנקודה העיקרית.
תנועת נחלה- תנועה להתיישבות בכל מרחבי ארץ ישראל, מיסודה של תנועת נאמני ארץ ישראל ותנועת נוער למען ארץ ישראל.